בס"ד
אמת
ראיתי הרבה אנשים שמשקרים בין במילים בין בהתנהגות והכל עם הסברים "למען השלום" "בשביל החינוך של הילדים" ועוד כל מיני תירוצים שונים ומשונים
אני חושב שאחד הדברים שאנשים עוברים אצלי בתהליכים הוא להבין שאין כמו לומר את האמת או לא לומר בכלל, אבל לשקר אף פעם לא.
רק אחרי כמה תרגולות שרואים שבאמת זה עבד הכי טוב ואיך שהצד השני הגיב כל כך טוב, רק אז לאט לאט הם מעקלים כמה שזה נכון לנהוג כך ולהיות אמיתיים.
לכן החלטתי להביא קטע מהאדמו"ר במפיסצנה הי"ד שנרצח בשואה והשאיר אחריו כמה ספרים שהם מהחשובים בימינו.
את הקטע הזה קצת ערכתי להקל את ההבנה ולקצר, אך בכל זאת הרוב המוחלט הוא מלשונו הקדושה על העומק של האמת.
[1]מטרת עבדתנו ותקוותנו גילוי הנפש, לכן צרכים אנו להתנהג בכל עניינינו הנהגות שמסגלות את הנפש להתגלות, ולהישמר מן הדברים שמרחיקים אותה ומטמינים אותה…תנהג עצמך בפשיטות ותמימות בכל ענייניך כי תמימות היא ממשלת הנפש על האדם ומעשיו, וערמומיות היא חוסר הנפש, וממשלת השכל, ולא השכל שלו שבא מן הנפש רק שכל העולם, כלומר מנהגי ומצבי העולם ואנשיו שהטיפשים קוראים לזה שכל וכפיהם עושים מדברים חושבים ומתנהגים.
מסביר האדמו"ר מפיסצנה הי"ד שערמומיות אין הכוונה על דברי שקר בלבד כמו לומר על חמור שהוא סוס. אלא על ראשית השקר והסיבה שמביאה אותו לדבר ולחשוב דברי שקר.
היינו על מצב הנפש וקלקולה שעל ידו נעשה האיש לשקרן עד שמחשבותיו דיבוריו וכל ענייניו מעוקלים.
"חתמו של הקב"ה אמת, ועל כל העולם יש חותם הזה "
האמת היא כמו ההבדל בין צמח אמיתי לצמח פלסטיק שהוא לא אמיתי, כי הוא חסר חיות ולכן הוא שקר.
אמת היא המציאות היא בחינת חיים.
שקר הוא משהו שלא נמצא באמת
האיש שבכל מעשיו ומחשבותיו יש מציאות שנפשו נמצאת בהם זהו אמת ותמימות.
כמו הצמח שצומח ללא כוונה מסיימת ולא לאיזה פניה חיצונית אלא רק משום המציאות שבו.
גם הילד מתנהג בכל ענייניו בפשיטות ותמימות כפי מציאות הנפש והתפשטותה.
ואם האיש מתנהג בכל ענייניו בפשיטות ותמימות כפי מציאות הנפש אז הוא תמים ואמיתי.
ואם אינו מתנהג בפשטות כפי שיוצא מליבו ונפשו אם אין מציאות בו ובכל מעשיו, וכבר הוא שקר, אף על פי שלא אומר על עץ שהוא אבן, כי כבר קיים בו יסוד השקר.
כל חנו של הילד הוא, כל שהוא תמים ופשוט כשמדברים עמו מרגישים כאילו עם נפשו היינו מדברים, וכששואלים אותו דבר השאלה חודרת עד לנפשו וממנו בא לנו תשובה תמימה ופשוטה, את כל ליבו נותן הוא בתשובתו.
לא שתהיה בלא דעת כמו ילד אנו מבקשים ממך, רק שתהיה תמים. ולמשל כאשר ישאלך אדם דבר לא תחשוב איך להשיבו, לפי נימוסי העולם יפה להשיבו כך, ואם אשיבו באופן זה יחשבני לחכם, וכדי להטעות ולרמותו טוב לענות כך.
נמצא שתשובתך היא אוסף של רוח … ואתה עם נפשך חסרים, אין כאן לא מציאות ולא חיות, לא נפש ולא אמת. שקר, אפס ובהו היא.
עם השכל תשתמש כדי להבחין בתשובה שאינך טועה ויישאר ישר וכנה והשתמש בו רק על מנת לעזור לפשוטת לבך לצאת אל הפועל .
ואם מצאת תשובה שתזיק לך תאמר "איני יודע" כמצוות חז"ל, ולא תעקם ותעקל תשובה נפתולה בלא רצינות ובלא פשוטת.
מה שמונע את האדם מלהיות פשוט.
אחד מהם הוא מעין ענווה מרומה , שהאיש בטל בפני העולם ונימוסיו, הוא כל כך מעריך ומוקיר אותם עד שעצמות נפשו בטלה אליהם ולכן היא לא באה לידי התגלות, הוא כל כך מנומס עד שנאבד ממנו כל חוש לדעת מה טוב ומה רע ומה עליו לעשות וממה להימנע, וכל הטוב והרע הוא מודד רק במידת העולם מה הם מחשיבים לטוב או לרע.
הפתרון- תצייר במחשבתך כאילו אתה יחידי בעולם וכל מעשיך לא לשום איש ולא לשום פניה תהיינה, ומכל שכן שלא תתבטל אתה את עצמך לפני העולם.
ואם תרגיל את עצמך כך תמיד, אז תתגלה לבך ונפשך ורצון עצמי, וכל מעשיך ומחשבותיך ודבורך יהיו מלאים נפש וכחה המתפשט בקרבך.
מתוך זה נבין כמה גרוע ההנהגה של הריצוי כמה הרשתות החברתיות הרסו אנשים שגרמו להם שמי שיש לו יותר לייקים אז הוא שווה משהו ולכן על פי הלייקים מישרים אורחותיהם
גם בעולם התשובה הדבר נפוץ מאוד, הבעלי תשובה מנסים מאוד להשתלב בחברה החדשה ומרגשים שם חסרי ביטחון.
זו חוויה שמי שלא חווה אותה לא יבין אותה.
אני חזרתי בתשובה בטיול בהודו לאחר ששירתתי כקצין והשתתפתי במבצעים רבים
הייתי עם המון ביטחון
אבל פתאום כשאתה בא לעולם שילד בן 7 יודע יותר ממך, משהו מתערער.
ואז מאבדים את תחושת העצמיות מה שגורם לחקיינות .
ב"ה על המון דברים שמרתי על עצמי אבל רק בזכות זה שהתחזקתי במקומי ע"י לימוד הדברים בעצמי וקירבה למספר גדולי דור שכל פעם שדיברתי איתם רק הרגשתי איך הם מחזירים אותי לעצמי ולשכל הישר
חזרתי לעצמי לאחר שנים
שילמתי מחיר על היותי אני, אבל לפחות אני זה אני.
אלו ש"הסתדרו" בחברה לרוב כבר לא מסתדרים עם עצמם וממילא לא עם נשותיהם ולא עם ילדיהם
והמחיר הוא כבר מנשוא.
שנזכה להיות אמיתיים
טל קידישמן
[1] בני מחשבה טובה אות טו'
